חג פסח והגלגל שמסתובב

זה התחיל במצות.
ביקור אצל ההורים שלי בערב החג ופתאום ראיתי את קופסת המצות הקטנה שעל השיש. קטנה כזו, בסיסית, בדיוק לחג – לא יותר מדי, לא פחות.

וזה החזיר אותי אחורה. כשהייתי ילדה, הם היו קונים קופסה ענקית של מצות. כזו בגובה חצי ילדה, עם כמות שמספיקה לחטיבה שלמה. כי תמיד היו הרבה בבית – אנחנו, האחים, הנכדים, כל מי שעובר בסביבה.

ועכשיו?

הבית שלהם שקט. אנחנו כבר לא שם בבוקר, בצהריים ובלילה עם חשקי נשנושי מצות מוזרים. אז הם קונים קופסה קטנה, רק לערב החג וזה לגמרי מספיק.

ואנחנו – עכשיו אנחנו ההורים – קונים את הקופסה הענקית. כי אצלנו הבית מלא. שלושה ילדים, חברים, טיולים, חשקי נשנושי מצות פרועים – צריך מצות, והרבה. וזה הרגע שהבנתי – הגלגל הזה של החיים, הוא מסתובב.

פעם היינו הילדים בבית ההוא, עכשיו אנחנו ההורים בבית הזה. פעם הם קנו בשבילנו, עכשיו אנחנו קונים בשביל הילדים שלנו. והם מתבוננים, לפעמים מהצד, לפעמים פה קרוב, לפעמים עם חיוך קטן, כזה מרוצה. כזה של "עכשיו אתם, עכשיו תורכם".

וזה… זה מרגש. קצת עצוב, אבל בעיקר מלא במשמעות. החיים הם גלגל. וצריך ללמוד איך ליהנות מהנסיעה בכל תחנה שבה חונים. ולאכול נשנושי מצות כמובן. בשביל המסורת.